רש"י על שמואל ב י״ב

1 וַיָּבֹא הֵלֶךְ. דִּמָּה אֶת יֵצֶר הָרָע תְּחִלָּה לְהֵלֶךְ, שֶׁעוֹבֵר לְדַרְכּוֹ, וְאַחַר כָּךְ לְאוֹרֵחַ, שֶׁנַּעֲשָׂה אַכְסְנַאי, וְאַחַר כָּךְ לְאִישׁ, שֶׁהוּא בַּעַל הַבַּיִת:

2 כִּי בֶן מָוֶת. הַגּוֹזֵל אֶת הֶעָנִי, כְּאִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר משלי א:יט: ״אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח״:

3 יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם. כָּךְ אֵרַע לוֹ, שֶׁלָּקָה בְּאַרְבָּעָה בָּנִים, הַיֶּלֶד וְאַמְנוֹן תָּמָר וְאַבְשָׁלוֹם:

4 וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ. מִיכַל בַּת שָׁאוּל:

5 וְאֹסִפָה. וְהָיִיתִי מוֹסִיף לְךָ:

6 כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אוֹיְבֵי. כִּנּוּי הוּא זֶה, דֶּרֶךְ כָּבוֹד לְמַעְלָה וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״אֲרֵי מֵיפְתַּח פְּתַחְתָּא פּוּמָא דְּסָנְאֵי עַמָּא דַה׳״:

7 וַיֵּאָנַשׁ. לְשׁוֹן חֹלִי:

8 וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה. וּבָא הַבַּית, וְלָן בַּלַּיְלָה שׁוֹכֵב לָאָרֶץ:

9 וְלֹא בָרָה. לְשׁוֹן אֲכִילָה, כְּמוֹ שמואל ב יג:ו: ״וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ״:

10 בַּעֲבוּר ה׳. אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ:

11 אֶת עִיר הַמְּלוּכָה. שְׁנֵי חִזּוּקֵי חוֹמָה הָיוּ בָּהּ, חִיצוֹנָה וּפְנִימִית, עִיר הַחִיצוֹנָה, עִיר מְלוּכָה, וְהַפְּנִימִית, לְמִבְצָר וּלְחוֹזֶק:

12 אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם. תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן ׳מִלְכֹּם׳ שְׁמוֹ, לְשׁוֹן מֹלֶךְ:

13 וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד. אִתַּי הַגִּתִּי בִּטְּלָהּ עבודה זרה מד א:

14 מְגֵרָה וַחֲרִצִים וּמַגְזְרוֹת. כְּמִין פְּצִירָה פִּים שֶׁקּוֹרִין לימ״א, מִינֵי יִסּוּרִים הֵם:

15 מְגֵרָה. סַכִּין פָּגוּם פְּגִימוֹת הַרְבֵּה תְּכוּפוֹת זוֹ לָזוֹ:

16 חֲרִצִים. הוּא מוֹרַג חָרוּץ מָלֵא חֲרִיצִים, כְּמִין פְּצִירָה פִּים שֶׁקּוֹרִין לימ״א:

17 בַּמַּלְבֵּן. בְּטִיט חוּצוֹת, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּגְרַר יָתְהוֹן בְּשׁוּקַיָּא״: